הכרעת דין בתיק ת"פ 42035-11-11

1.         על פי הנטען בעובדות כתב האישום, השתמש הנאשם ברכב מסוג טויוטה "לנד קרוזר", מס' רישוי 87-186-84 (להלן: " הרכב"). אין חולק כי הנאשם קיבל שלושה דו"חות חניה מטעם אגף פיקוח החניה, בעיריית תל-אביב (להלן: " העירייה") בגין אותו רכב. הדו"חות התייחסו לתאריכים 19/02/09, 10/03/09 ו- 14/03/09 (להלן: " הדו"חות").

2.         עוד עולה מכתב האישום כי בתאריך 24/03/09 נפגש הנאשם עם שאול ימין (להלן: " שאול"), חברו, וזאת בדירה ששכר משאול, הנמצאת בתל-אביב וסיפר לו על הדו"חות הנ"ל. שאול ביקש לסייע לנאשם בביטול הדו"חות הללו. כפי שמסר שאול בעדותו בבית המשפט והן בחקירתו במשטרה (ראה ת/16) הוא החזיק בארנקו המחאה שמסר לו ידידו ושותפו לעסקים מזה שנים, חיים כינור (להלן: " המתלונן"). לדבריו, הוציא מארנקו את ההמחאה שהכילה את פרטיו האישיים ואת חתימתו של המתלונן ומילא עבור הנאשם טופס "דוגמא" של בקשה לביטול דו"חות חניה ומשום מה, מסיבה שאינה ברורה דיה,החליט לרשום בטופס דווקא את פרטיו האישיים של המתלונן על גבי הטופס. את טופס הדוגמא השאיר שאול בדירתו של הנאשם.

3.         על פי הנטען בעובדות כתב האישום, בתאריך 24/03/09 או בסמוך לכך, זייף הנאשם טופס בקשה לביטול הדו"חות, הנחזה לראות כאילו המתלונן פונה לעירייה בבקשה לביטול הדו"חות ושלח את הטופס לאגף החניה של עיריית תל-אביב (ת/7). הטופס התקבל שם בתאריך 02/04/09. בעקבות כך, נשלחו למתלונן הזמנה למשפט וכתב אישום (בררת משפט), בגין שלושה דו"חות (ראה ת/1, ת/2 ות/3).

בכתב האישום נטען על כן, כי הנאשם זייף את הבקשה לביטול דו"חות החניה וכן את פרטיו האישיים ואת חתימתו של המתלונן, מילא את פרטי המתלונן בטופס רשמי ושלח את הטופס לעיריית תל-אביב, כל זאת ללא ידיעתו של המתלונן. בגין אלו מיוחסות לנאשם עבירות על פי סעיף 415 ביחד עם סעיף 25, סעיף 418 ו- 441 לחוק העונשין.

4.         הנאשם טען, הן בעדותו בבית המשפט והן בחקירתו במשטרה (ת/4), כי הוא לא כתב ולא שלח כל בקשה לביטול הדו"חות, תוך זיוף חתימתו של המתלונן. הנאשם טען עוד בעדותו בבית המשפט כי באחד הימים, בעת שהנאשם התגורר בדירה ששכר כאמור משאול, שגר בדירה מעליו, הגיע אליו שאול והנאשם הציג בפניו שלושה דו"חות שקיבל ושאול ביקש לסייע לו, כשלדברי הנאשם: " הוא אמר לי שהוא יבטל אותם". לטענתו, לאחר כשנתיים, התקשרו אליו ממשטרת ישראל והודיעו לו כי הוא נחשד בזיוף ובהונאה סביב אותם דו"חות חניה, כשלדבריו חשד בשאול שהוא זה שכתב את המכתב ת/7 לעירייה (ראה גם ת/13, ת/14 ות/15 הכל שמדובר באותו מסמך (ת/7) כפי שנבדק על ידי גורמים שונים במהלך החקירה המשטרתית), שהינו כאמור, בקשה לבטל את הדו"חות, בשמו של המתלונן.

דיון

5.         המתלונן, חיים כינור, מסר בעדותו בבית המשפט, כי הופתע באחד הימים לקבל את הדו"חות (ת/1, ת/2 ות/3), כאשר הכתובת שהופיעה בשלושת הדו"חות לא היתה כלל כתובתו. פנייתו לעירייה העלתה כי הדו"חות הוסבו על שמו, ומתברר כי מעולם לא נהג ברכב המוזכר בדו"חות הללו ואין הוא מכיר כלל את הנאשם.

6.         עוד מסר העד, כי הינו מכיר את שאול מזה כ- 15 שנה, ולדבריו, כפי שמסר העד בעדותו, טרם הגיע לחקירה במשטרה התקשר אליו מספר ימים קודם לכן שאול: " ואמר שעשה הסבה, הוא הראה למישהו איך לערער על הדו"חות, הוא רשם את שמי. שאלתי למה הוא רשם את שמי, הוא אמר שעשה את זה כדוגמה, לא עמד להגיש את זה" (עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 10-12 וכן ראה עמ' 5, שורות 22-23).

7.         בעדותו בבית המשפט מסר העד שאול כי הנאשם, כאמור, שכר ממנו דירה, הצמודה לדירתו שלו, ולימים התיידד עם הנאשם ונהג לבקר בדירתו. ביום מן הימים, כשהעד הגיע לדירת הנאשם התגלגלה שיחה לעניין דו"חות חניה שקיבל הנאשם, ששאלו כיצד ניתן להתמודד עם אותם דו"חות. לדברי שאול, אמר לנאשם כי ניתן לערער על הדו"חות הללו והנאשם שאלו כיצד עושים זאת. שאול טען כי רשם דוגמא עבור הנאשם כיצד יש להגיש ערעור על אותם דו"חות. משום מה, החליט לשרבב לדוגמא שרשם דווקא את פרטיו של המתלונן, שאותם שאב מהמחאה שהחזיק ברשותו.

8.         העד גם הבהיר כי בעת שנחקר במשטרה על ידי החוקר קפולסקי (עד תביעה 2), הציג בפניו העד קפולסקי את ת/14, הוא המכתב שהגיע לעירייה, כביכול מטעמו של המתלונן, ובו כלולה הבקשה לביטול הדו"חות. מאחר וסבר, מתוך טעות, כי החוקר מציג בפניו את אותו מכתב דוגמא שהוא אכן כתב בזמנו, לבקשת הנאשם, מסר תחילה לחוקר כי אכן ת/14 הינו בכתב ידו, אך זאת עשה מאחר ולא התעמק דיו במכתב שהוצג לפניו. רק כשחזר ופנה אליו שוב החוקר קפולסקי, כשעה וחצי מאוחר יותר, עדיין במהלך חקירתו במשטרה, ושאלו בשנית אם אכן ת/14 נכתב על ידו, והציג בפניו את ת/15 - שהוא צילום של ת/7, אך מבלי שהיה מוסתר בחלקו על ידי הודעת תשלום קנס, כפי שהוצג בפניו מ-ת/14, בחן העד את ת/15 ואז להפתעתו גילה כי ת/15 (שהוא כאמור גם ת/7, ת/13 ות/14) אינו כלל בכתב ידו והוא מסר זאת לחוקר (ראה ת/17).

9.         לעניין זה יש להוסיף כי מטעם התביעה העידה עדה מומחית לכתבי יד, הגב' גילה ניבורג, המועסקת במשטרת ישראל - מז"פ, במחלקה להשוואת כתבי יד. העדה קיבלה לידיה שלוש דוגמאות של כתבי יד - של המתלונן (ת/9), של שאול (ת/10) ושל הנאשם (ת/11, ת/12), וכן התקבל אצלה המסמך ת/13, שהוא צילום של ת/7, שנשלח והגיע לעירייה.

10.        בעדותה ציינה העדה המומחית כי היא מצאה זהות בתכונות הכתיבה בין תצלום הבקשה, בנוגע לדו"חות החניה (ת/7) לבין כתב ידו של הנאשם. בנוסף ציינה העדה, כי בדיקתה העלתה שהן המתלונן והן שאול לא כתבו את ת/7. העדה גם המחישה והבהירה בבית המשפט את הדרך בה הגיעה למסקנותיה אלו והצביעה אחת לאחת על התאמות בולטות שמצאה בין דוגמאות כתב היד של הנאשם, שנמסרו לידיה, לבין המסמך ת/7. התכונות הדומות בין כתבי היד שמסרה לנאשם לבין ת/7, מתבטאות, בין השאר, בספרות שונות שנכתבו על ידי הנאשם וכן במספר אותיות, כפי שהעדה פירטה בהרחבה בעדותה והסבירה, גם, על פי טבלאות שערכה, כיצד הגיעה למסקנותיה אלו. מנגד, כאמור, שללה העדה כי ת/7 נכתב אם על ידי שאול ואם על ידי המתלונן (ראה בהקשר זה בעדות העדה בעמ' 10-14 לפרוטוקול וכן תיק זיהוי ובדיקה שהגישה העדה לבית המשפט שיש בו כדי ללמד ולהבהיר כי מסקנותיה של העדה הינן מעוגנות היטב ויש בהן היגיון וסבירות גבוהה).

11.        העדה הבהירה, אמנם, כי מאחר וקיבלה לידיה את ת/,7 שהוא בגדר צילום, קבעה כי הזיהוי של כתב ידו של הנאשם הוא בדרגה 2, לאמור, מדובר בדרגה הקרובה לזיהוי ודאי, כפי שהדברים גם פורטו בדף נוסחים (ת/6 א') שהגישה העדה. מכל מקום, העדה חזרה ועמדה על דעתה, בחקירתה הנגדית, כפי שהדברים גם נוסחו בחוות דעת מומחה (ת/6, עמ' 2 סעיף 1), כי נמצאה זהות בתכונות הכתיבה בין הרישומים שמצויים על תצלום הבקשה שהוגשה בנוגע לדו"חות החניה (ת/7) לבין דוגמאות כתב היד של הנאשם, " במידה שאינה מותירה בי ספק של ממש שהרישומים האמורים נכתבו על ידו".

12.        העדה ציינה, כי ההסתייגות שלה ואי הגדרת ממצאיה בדרגת ודאות 1, שהיא דרגת הודאות הראשונה, נובעת מכך שמדובר בצילום, הוא ת/7.  יחד עם זאת, העדה עמדה על דעתה, לכל אורך חקירתה הנגדית ונימקה את עמדתה היטב, שאין מדובר בהסתייגות שהיא מהותית לממצאיה ובמקומות שבהם הצביע הסנגור לכאורה על חוסר תאימות בין ת/7 לבין דוגמאות כתב ידו של הנאשם הבהירה העדה כי מדובר בשינויים בתחום הווריאציות גרידא ואלה צפויים כשמדובר בהשוואות של כתבי יד שלעולם לא יהיו זהים לחלוטין זה לזה, אך יחד עם זאת, תכונות בסיסיות של כתב היד בין ת/7 לבין הדוגמאות שכתב הנאשם היו תכונות זהות. העדה חזרה וציינה בעדותה ועמדה על דעתה כי די היה במסמך שהובא לבדיקתה (ת/7), הגם שהינו צילום, כדי לאפשר לה להגיע למסקנות מבוססות דיין באשר לכך שת/7 נושא את חותם כתב ידו של הנאשם וזאת בגין מגוון שלם של ממצאים שעליהם הצביעה לעיל (ראה גם, בין השאר, עמ' 13, שורה 28 ואילך).

13.        הנאשם טען, כאמור, כי אין הוא זה שכתב ושלח לעירייה את המכתב שבמחלוקת (ת/7) והוסיף  כי אין הוא מבין כיצד מכתב זה התגלגל לעירייה.

יש לומר כבר עתה, כי בגרסתו הכוללת של הנאשם נמצאות תמיהות לא מעטות והכחשתו הכוללת ידעה שינויי גרסה לכאן ולכאן.

אכן, גרסתו של העד שאול, ועל כך הצביע הסנגור בהרחבה, מעוררת בפני עצמה תמיהה, שאין לבטלה, והדברים נוגעים לטענתו כי בחר לרשום, באותה דוגמא שכתב, את פרטיו של המתלונן, כשהדעת נותנת שהיה צריך לכלול בדוגמת התלונה את פרטיו של הנאשם, דווקא, אם אכן ביקש להמחיש לנאשם כיצד יש לרשום בקשה לביטול דו"ח. עם זאת, העד שאול היה עקבי והחלטי בטענתו כי לא הוא כתב את המסמך ת/7 (הוא ת/14), הגם שטעה כאמור תחילה וסבר כי ת/7 נכתב על ידו, אך העד הבהיר היטב כיצד נוצרה טעות זו ודומה שיש בעדותה של העדה הגב' מילה ניבורג, העדה המומחית, כדי לתמוך בגרסת שאול בהקשר זה, כי אין הוא כותב ת/7.

14.        הנאשם, מנגד, אישר בעדותו בבית המשפט כי אכן קיבל את שלושת הדו"חות, כאשר הוסיף וציין כי לא שילמם וציין עוד בעדותו, כי מסר לשאול שלושה דו"חות (עמ' 23, שורה 27). הנאשם לא ידע ליתן הסבר של ממש לפשר הגרסה שעלתה בחקירתו במשטרה (ת/4), ממנה עולה כי העביר לשאול דו"ח בודד ואולי שני דו"חות לכל היותר, על מנת ששאול יפעל לביטולם, כאשר בעדותו בבית המשפט טען, כאמור, כי מסר לשאול שלושה דו"חות. עוד מסר הנאשם בחקירתו במשטרה כי כלל לא פנה לשאול ושאלו מה עלה בגורל הדו"חות וכי הניח שאלו בוטלו, כשהוסיף כי משלא קיבל כל תשובה בנוגע לדו"חות הללו ביקש דווקא מאמו שתתקשר לעירייה ותברר מה עלה בגורלם, כשאמו היתה זו ששילמה עבורו את הקנסות הכלולים בדו"חות החניה השונים שקיבל.

15.        הנאשם גם לא ידע להתמודד עם סירובו לערוך עימות עם שאול, עימות שהוצע לו על ידי החוקר קפולסקי. בהקשר זה נרשם במזכר שערך העד קפולסקי, בעקבות שיחת טלפון כי הנאשם מסר לו כדלקמן: " שאול ימין יצר עמו קשר במהלך חודש פברואר, 16-17 לחודש השנה, זאת לאחר ששלום נחקר במשרדינו ושאל אותו אודות המסמך שבתיעוד. כשנשאל האם הוא מוכן לעימות עם שאול ימין מסר כי אינו מעוניין, שכן הוא לא רגיל לסיטואציות כאלו ולא יוכל לעמוד במעמד של עימות עמו..." (ת/5 מתאריך 03/03/11).